קטאנהkatana(刀)היא חרב יפנית ארוכה (כ-110 ס"מ), אם כי בשפה היפנית המילה היא שם כללי לכל חרב, וגם לסכין. כאשר דנים בקטאנה, לרוב הכוונה היא לחרב המסורתית שבה השתמשו הסמוראים: חרב מעוקלת, בעלת להב יחיד וניצב ארוך המאפשר אחיזה בשתי הידיים. בדרך כלל הסמוראים חגרו את הקאטנה יחד עם ואקיזאשי (חרב יפנית קצרה). שילוב זה של שתי החרבות נקרא "דאישו" (daisho), וייצג את מעמדוהחברתי של הסמוראי. הנדן של הקאטנה, נקרא "סאיה" (saya). השימוש הרגיל בחרב הוא לחיתוך ושיסוף, אם כי גם דקירות אפשריות. בדרך כלל מחזיקים את הקטאנה בשתי ידיים, אך ניתן להחזיקה גם ביד אחת, וחוגרים אותה כך שהלהב פונה כלפי מעלה. אף על פי שהשימוש המקורי איבד ממשמעותו, קנג'וטסו (אמנות הלחימה בחרבות) התפתח לאמנויות לחימה המתאימות יותר לזמננו. למשל, איאיידו היא אומנות שליפת הקטאנה, וקנדו היא אמנות הלחימה עם חרבות, כיום בעיקר עם שינאי (shinai), חרב במבוק, ובוקן (boken), חרב עץ, ובוגו, מגן גוף וראש. אף על פי כן, קוריו (koryu- אסכולה העתיקה) עדיין מלמדים את השיטות וטכניקות הלחימה מהזמנים הפאודליים של יפן. קטאנות מיוצרות עד היום על ידי אמנים מומחים בתהליכים מסורתיים בני מאות שנים, יצירת קטאנה אחת נמשכת כשישה חודשים. כיום, מחירן של הקטאנות עומד על אלפי עד עשרות אלפי דולרים לי